נעים להכיר
תמיד חלמתי שכשאהיה גדולה יהיה לי מוזיאון צעצועים, אספתי אותם אחד אחד וחיכיתי ליום שבו יהיה הזמן הנכון.
נחשו מה?!
סיימתי לחכות :)
ברוכים הבאים לממלכת טגוש הקסומה, היא נוצרה כדי לשתף אוהבי צעצועים מושבעים כמוני, בחוויות ותגליות מעניינות שגיליתי בשיטוטי, ושאני מרגישה שהם כל כך מגניבים, שאני פשוט לא יכולה לשמור בבטן וחייבת לרוץ ולספר.
אז מה יש דווקא בצעצועים האלה?
הם מדליקים אותי כי יש בהם הומור, כי הם גורמים לי להסתכל על דברים בצורה אחרת.
ממחישים סיטואציה, דרך פעולה, או אסתטיקה מיוחדת.
הם גורמים לי להתרגש, לצחוק ולחשוב.
מחברים אותי לסקרנות שבי, מנתקים אותי מהמציאות היומיומית מלאת המשימות וההספקים ומאפשרים לי להתחבר שוב להנאה אמיתית, נטולת מחוייבות ויעילות.
הם לא בהכרח חדשים, רובם אפילו מסורתיים, משקפים תרבויות ועשיה מקומית, הם לובשים את הטכנלוגיה שלהם בחוץ, גלויה לעין וגורמים לי להבין דברים ולרצות לשחק עוד ברעיונות שהם מציגים.
שמי עדי אנדרסון, ואני בת 45
אספתי צעצועים מאז ומעולם ואני אוהבת אותם בכל ליבי, בהמשך הדרך הצטרפו אלי- בעלי אסף, חד העין, שיודע תמיד לצוד עבורי צעצועים מעניינים מרחבי האינטרנט ושלושה ילדים מקסימים- אלונה יהלי וגור.
יש צעצועים מהם כולנו נהנים ויש כאלו שרק אנחנו ה"גדולים", והיום אני כבר חיה עם זה בכיף ובשלום.
אז מה זה טגוש?
טגוש זו מילה משפחתית מומצאת, שתמיד מצחיקה אותי.
כל חיי חשבתי שאבא שלי המציא אותה, אבל בעקבות פרסום הבלוג, הבנתי שזה היה דווקא סבא שלי (אבא שלו), ושזה רץ עוד מהבית שלהם.
הפירוש שלה הוא ״מחלה קשה ונוראית״ (כמובן לא אמיתית).
היא נאמרת בעיקר כתגובה לתלונות ״קרחצען״ ( תלונות מוגזמות על דברים פעוטים), וכמובן מודגשת בדרמטיות מירבית,
לדוגמא: ״כואב לי המצח ״ יענה ב״אוי טגוש!!״
אני כל כך אוהבת את המשחקיות שבה, ואת העובדה שאין לה שום משמעות בעולם האמיתי.
חוץ מזה, כל עניין הצעצועים הזה הוא חתיכת באג במערכת שלי, שמסרב להכבות כבר שנים, אז בהחלט טגוש גדול, במובן הכי חיובי של המילה😊
איזה כיף שבאתם, מקווה שתהנו לפחות כמוני.
נחשו מה?!
סיימתי לחכות :)
ברוכים הבאים לממלכת טגוש הקסומה, היא נוצרה כדי לשתף אוהבי צעצועים מושבעים כמוני, בחוויות ותגליות מעניינות שגיליתי בשיטוטי, ושאני מרגישה שהם כל כך מגניבים, שאני פשוט לא יכולה לשמור בבטן וחייבת לרוץ ולספר.
אז מה יש דווקא בצעצועים האלה?
הם מדליקים אותי כי יש בהם הומור, כי הם גורמים לי להסתכל על דברים בצורה אחרת.
ממחישים סיטואציה, דרך פעולה, או אסתטיקה מיוחדת.
הם גורמים לי להתרגש, לצחוק ולחשוב.
מחברים אותי לסקרנות שבי, מנתקים אותי מהמציאות היומיומית מלאת המשימות וההספקים ומאפשרים לי להתחבר שוב להנאה אמיתית, נטולת מחוייבות ויעילות.
הם לא בהכרח חדשים, רובם אפילו מסורתיים, משקפים תרבויות ועשיה מקומית, הם לובשים את הטכנלוגיה שלהם בחוץ, גלויה לעין וגורמים לי להבין דברים ולרצות לשחק עוד ברעיונות שהם מציגים.
שמי עדי אנדרסון, ואני בת 45
אספתי צעצועים מאז ומעולם ואני אוהבת אותם בכל ליבי, בהמשך הדרך הצטרפו אלי- בעלי אסף, חד העין, שיודע תמיד לצוד עבורי צעצועים מעניינים מרחבי האינטרנט ושלושה ילדים מקסימים- אלונה יהלי וגור.
יש צעצועים מהם כולנו נהנים ויש כאלו שרק אנחנו ה"גדולים", והיום אני כבר חיה עם זה בכיף ובשלום.
אז מה זה טגוש?
טגוש זו מילה משפחתית מומצאת, שתמיד מצחיקה אותי.
כל חיי חשבתי שאבא שלי המציא אותה, אבל בעקבות פרסום הבלוג, הבנתי שזה היה דווקא סבא שלי (אבא שלו), ושזה רץ עוד מהבית שלהם.
הפירוש שלה הוא ״מחלה קשה ונוראית״ (כמובן לא אמיתית).
היא נאמרת בעיקר כתגובה לתלונות ״קרחצען״ ( תלונות מוגזמות על דברים פעוטים), וכמובן מודגשת בדרמטיות מירבית,
לדוגמא: ״כואב לי המצח ״ יענה ב״אוי טגוש!!״
אני כל כך אוהבת את המשחקיות שבה, ואת העובדה שאין לה שום משמעות בעולם האמיתי.
חוץ מזה, כל עניין הצעצועים הזה הוא חתיכת באג במערכת שלי, שמסרב להכבות כבר שנים, אז בהחלט טגוש גדול, במובן הכי חיובי של המילה😊
איזה כיף שבאתם, מקווה שתהנו לפחות כמוני.
